לידיה נולדה בוילנה ב-1921, אחות תאומה למוניקה, בת לשלמה וליובה גלוסקין. גדלה ולמדה בוילנה. בתום שנה ראשונה בבי"ס לרפואה, פרצה מלחמת העולם השניה. מיד עם הכיבוש הגרמני נרצח אבי המשפחה ושתי האחיות נכלאו בגיטו המקומי. עם חיסול יהודי הגיטו הצליחו התאומות לברוח, תוך ניצול עורמתן ותעוזתן. לאחר מסע תלאות הגיעו לבית מורתן האהובה להיסטוריה, קתולית אדוקה, כריסטינה אדולף. למרות הסכנה הגדולה לחייה היא קיבלה את האחיות בזרועות פתוחות ועד סוף המלחמה הסתירה אותן מתחת לפני האדמה. לימים הונצחה כריסטינה כחסידת אומות העולם. אחרי המלחמה, לאחר שהתברר שרוב משפחתה הושמדה בשואה, יצאה לידיה בחוסר כל לנדודים ברחבי אירופה בחיפוש אחר מקלט בטוח. בתקופה זו נישאה לרופא וילנאי צעיר, ד"ר לב שטיינהואר. לבסוף הגיעו למחנה עקורים של הג'וינט ברומא שם עבדה לידיה כמה חודשים כקצינת סעד. ב-1946 עלתה ארצה בספינת המעפילים פרינסס קתלין, נכלאה בעתלית וילדה את בנה גדעון. במהלך המצור על ירושלים במלחמת השחרור התאלמנה. עברו עליה שנים קשות כעולה חדשה ללא מקצוע, דיור, שפה ומשפחה. התקיימה מכמה עבודות במקביל תוך ניצול שליטתה בשש שפות, והתקדמה לעמדות ניהול בביה"ח הדסה. בהמשך נישאה ליאיר ארן וסיימה תואר שני בסוציולוגיה בהצטיינות. בשנות ה-70 הצטרפה לבעלה בשליחות דיפלומטית להודו, וייטנאם ונפאל. בשנים אלה למדה את השפות המקומיות והשתלמה בתרבות ובדת הבודהיסטית. עם שובה פירסמה ספרים בנושאים אלה והרצתה באוניברסיטה העברית. נפטרה ב-2013 ונקברה בנטף שבהרי יהודה.

Lydia Aran (Gluskin, Steinhouer), born 1921 Vilna, died in 2013 Jerusalem. Holocaust survivor, Studied and published on Buddhism and Tibetan – Nepalese art